• הפחם הפעיל כמצע לגידול צמחים התגלה כבר בשנות העשרים של המאה ה16. באותה תקופה יצאה משלחת חיפוש זהב באגן נהר האמזונס וביומניה מתוארים אוכלוסייה מפותחת, חקלאות ענפה ואדמה חקלאית פורייה במיוחד ושלל הגידולים הצומחים ממנה
  
  כיום, אם נבחן את הקרקע באיזור זה נמצא בעומק של כ30-100 ס"מ אדמה פורייה ומנוקזת היטב הנקראת "טרה פרטה"(אדמה שחורה). התגלה כי המקומיים השתמשו בשאריות היבול ובעצים על מנת לייצר פחם ולהטמינו בשטחים החקלאיים, כך שיפרו את מבנה ואיכות הקרקע
  
  הפחם בו השתמשו היה פחם פעיל, כלומר פחם נקי שמתאפיין בספיגת חומרים וביצירת קשרים כימיים עם סביבתו. כשהפחם מוטמן באדמה הוא סופג אליו את מרכיביה החיוניים ומשחררם באיטיות אל הצמח. הפחם הפעיל בנוי כספוג קשיח, ומורכב מאינספור נקבוביות ותעלות, מה שמאפשר לו אגירה ושחרור של חמצן, מים וחומרים אחרים. מנגנון זה תורם לשיפור אחיזת המים בקרקע ולאוורורה
  
  המולקולה הפחמנית בפחם יציבה מאוד ופירוקה חל בטווח של בין 500 ל5000 שנים. כיוצא מכך, קרקע שהוטמן בה פחם תשמור על חיוניות למשך דורות רבים
  
  מומלץ להטמין את הפחם הפעיל המוטען בהומוס עם אדמה רגילה, בעומק ש כ-10 סנטימטרים. מצויין לשתילה של עצים, ירקות, תבלינים ושלל גידולים

​